התוגה הזאת אילמתהכאב זורם בדםשולחנות ריקים יעידו,חברי מתים כולם.
כאן דיברו הם על המרד,כאן הוצתה הלהבהכאן זימרו על אור השחר,אור השחר שכבה...
כאן פקחו את העינייםוראו עולם נולדבאוזני קולם כמו זמרהוא מתנגן לעדוהמילים אשר זימרוכצוואה הותירוממתרס בודד אשר אבד
חברים טובים סלחו לישאני עדיין חיהתוגה הזו אילמתהכאב בתוך עורקי
רוח רפאים בדלתפני המתים בחלונותשולחנות ריקים ירעידואת זוכרי הזיכרונותחברים אימרו הגידו,מה הצמיח חורבנכםשולחנות ריקים יעידושלעד אבד קולכם.
This sorrow is mute,pain flows in my blood;Empty tables will bear witnessthat my friends are all dead.
Here they spoke of the rebellion,here was the flame ignited;here they sang of the dawning light,of the dawning light extinguished now...
Here they opened up their eyesand saw a world reborn;To my ears their voice is a melodyForever replaying in my mind;and the words they sangare a will left behindthe lonely barricade, now lost.
Oh good friends forgive meThat I am alive still;
This sorrow is muteThis pain is inside my veins;
A ghost at the doorThe faces of the dead at the windowsEmpty tables will make those who dare remember shiver;Oh my friends please tell me,what fruit did your sacrifice bear?
Empty tables will bear witnessthat your voices are now forever lost.