אשיר לך שיר עתיק, נושןאשיר לך זמר על שושן.היה היו לפני שניםשני שושנים, שני שושנים.היה זה כבר, רחוק היום,אחד לבן, שני אדום.
בני גן אחד, כשני אחים,צמחו עלה, צמחו חוחים.עת בא הבוקר צחור גווןפקח עיניים הלבן,וערב בא ורד היוםעצם עיניים האדום.
ובלילות ובלילותנשבו רוחות בם קלילות.כה לבלבו עד באה יד,יד שקטפה שושן אחד,ואין יודע עד היום -את הלבן או האדום.
ורק יודעים, כי הנותרליבו נשבר, ליבו נשבר...היה היו לפני שניםשני שושנים, שני שושנים.היה זה כבר, רחוק היום,אחד לבן, שני אדום
**TWO ROSES**
I'll sing you an ancient song,I'll sing you a tune about a roseA song from way back whentwo roses, two roses.It was long ago that day,one was white, the other red.
Children of one garden, like two brothers,grew leaves, grew thorns.The time came, the morning a pale shadethe white opened its eyes,the evening came and the day went downthe red one closed its eyes.
And in the nights, in the nightswinds blew in them slightly.How they sprouted until one rose,the hand that picked one rose,and it isn't known until today -the white or the red.
All that's known's that the remaining oneits heart is broken, its heart is broken.A song from way back whentwo roses, two roses.It was long ago that day,one was white, the other red.