קוצים, זה כל מה שנשאר ביהפרחים שאת נתת לי קמלו בינתייםדרכים, בהן אני הלכתיעכשיו חוזר על עקבותיאחרי שלא מצאתי את שחיפשתילכל אחד יש זכות לחלוםסירות נייר במיםרציתי רק לשוט הכי רחוקאני אדם משום מקוםשמחפש לו רק סיבה לנשוםתראי, בניתי לנו ביתכשהוא נולד אני נתתי את מה שלא היה ליקוצים, שמזכירים בכוחשלא נותנים לשכוחדוקרים אותנו ולא מרפים
Thorns, that is all I have leftThe flowers that you gave me withered meanwhileRoads, in them I wentNow I retrace my stepsAfter I didn't find what I was looking forEveryone has the right to dreamPaper boats in waterI just wanted the farthest awayI am a man from nowhereThat just seeks a reason to breathLook, I built us a houseWhen it was made I gave what I didn't haveThorns, that forcefully remind usThat we aren't allowed to forgetThey prick us and they don't let go