Marlen
אף פעם בחיי עוד לא הרגשתי כמו עכשיוזה גורל של איש מאוהבמר לי ועצוב רציתי שתשובוהיא הלכה ולא אמרה לאןהשקיתי וטיפלתי בה כל רגע מחיינשאתי את מרלן שלי בשתי כפות ידי
מרלן שלי מרלןאם רק תגידי כןמרלן שלי מרלןאת כל חיי אתן
עמדתי לילות ועוד ימים מול חלונהושרתי סרנדה עצובהשלחתי לה פרחים ואלף חיוכיםכתבתי לה מילים של אהבההשקיתי וטיפלתי בה גדלה כבר לא ילדהאמרה שלום והסתלקה לאן איש לא ידע
מרלן שלי מרלן...
בלילה קר וגם רטוב עמדתי מול ביתהראיתי איש עולה במדרגותפתאום כבה האור רעדתי מקורגם לאיש גדול מותר לבכותאמרו לי חברים עזוב מרלן לא בשבילךוכמה שתרדוף היא תמיד תברח לך