שנים קצרות על הדףבפנים הן נורא ארוכותהצבעים האפורים במראההיום כהים לי פחות
בין חלום לחלום שעברתי מאזאני מצליח לראות קצת דמיוןויש לי תחושה שלאט עם הזמןיפתרו לי גם כמה חידות
את הקולות, את מה שהיהקברתי בתוך הדממהאת השעות, את מה שנגמראספתי את מה שנשאריצאתי לראות, יצאתי לחיותולנשום בעיקר
אנשים איבדו את עצמםשכחו שצריך לעצורהמילים שכתבתי לי אזהיום חזרתי לכתוב
Short years on the paperFeels so long insideThe gray colors in the mirrorToday seem less dark
Between each dream I've had since thenI can see some resemblanceAnd I have a feeling that slowly over timeSome of my riddles will be solved
The voices, all that has happenedI have buried deep within the silenceThe hours, all that is goneI picked up all that's leftI went out to see, I went out to liveAnd to breathe, mostly
People have lost themselvesThey forgot that you need to stopThe words I have written thenToday I continued to write