Tzlalim Shel Dmuta | צללים של דמותה
בעיניה את הכל אני ראיתי כברהיא החליטה לעזוב לא אמרה דבראת החיוך שעל פניי היא לקחה איתהולאיש אחר נתנה את אהבתה
בתוך ים של מחשבות מסתגר אנירק רוחות של מלחמה מכים על חלונימתבונן בתמונתה בין דמעותייאחכה לה שתשוב עד אחרון ימיי
לבד יושב בתוך חדרי עצוב לי וקררק מכתב אחד ממנה זה מה שנשארזיכרונות שעולים בלילה צללים של דמותהמי יאמר לאן הלכה לה אהבתי אותהאהבתי אותה
מנחם שוב את עצמי שהכל גורלמדבר לאלוקים תן לי קצת מזלאיך נכנעתי למולה כמו חייל בקרבגם היא כה רחוקה רק אותה אוהב.