Besof Kol Yom | בסוף כל יום
פעם בלילות, הייתי קצת נבהלעם הזמן אני הבנתי - הפחד הוא גלגלכשהמילים נעלמות, חודרות לאט לעצמותרק הלב - הוא מוביל שוב אל עצמו
אני ניסיתי לנצח, בחייכשהבדידות אז שיננה את שמי ואת פנייושוב מסע אל הדימיון, געגועים לשגעוןאפשר למות פה מרוב ההיגיון
רחוק רחוק, בין רע וטובמצאתי דרך לאהובלפתוח דלת מבפניםלא להסתיר את הפנים
רחוק רחוק, בקצה האורגיליתי שאפשר לבחורליפול לבור של שכחהאו לחיות עם עצמך בסוף כל יום
אני סיפקתי אז לכל דורש תשובהוזה אבסורד להתנצל פתאום על אהבהאז התהפכתי במיטה, וקצת איבדתי שליטהלך תמצא עכשיו אמת אחת פשוטה
ושוב נשארתי לשלם לכל אידיוטשטרות כבדים של הפחדיםשלא ידעתי איך לפרוטכמעט הפכתי את עורי, כמעט מכרתי את עצמיכמעט שכחתי לרגע מי אני