אור אדום
תחנות בחיים כבר נסעתי רחוק לטפל אז בלבולפעמים מסעות זה לשכוח הכול ואצלי סגור הכאב
הנה המים עולים עד מעל הראש אז נבקש לעלותולפעמים כמו הים אני נסוג לאחורמפחד לשנות
וזה צריך להדליק אור אדוםניסיון אחרון להגשים את החלוםואני קורא לך לחזורתני לי אומץ לזוז כשהפחד נכנסמאיים לשטוף את הכול
וזה צריך להדליק אור אדום
ורק הים ימשיך לסעור כמו נשמה שאין לה סוףבסוף היום יושב לחשובעל אהבות על טבעותעל מה שטוב
שינויים באוויר ההמון שוב זועם ונותן בדגליםובוא נחליט אלוהים שבינך לביני לא צריך מתווכיםועוד מרגיש את הים איך הוא קורא לי לבוא אליוולרחוץ בו את הלבולפעמים בלי לראות רץ על שפת התהוםואני שוב מתאהבוזה צריך להדליק אור אדום