Horschat Ha-Ekaliptus
כשאמא באה הנה יפה וצעירה,אז אבא על גבעה בנה לה בית.חלפו האביבים, חצי מאה עברהותלתלים הפכו שיבה בינתיים.
אבל על חוף ירדן כמו מאומה לא קרה,אותה הדומיה וגם אותה התפאורה:חורשת האקליפטוס, הגשר, הסירהוריח המלוח על המים.
בשביל הנה יורדת עדת התינוקות,הם בירדן ישכשכו רגלייםגדלו הילדים וכבר למדו לשחותובני הנעורים חותרים בשניים.
מעבר לירדן רעמו התותחיםוהשלום חזר בסוף הקיץוכל התינוקות היו לאנשיםושוב על הגבעה הקימו בית