בלדה לאביב הבוכה
על הר נשמתיעלטת החורף תעבור,כפעמון הגשר הצרשבין אתמול למחרהערב דואה ושט.
ביתי אינו רחוקגם אתה נוסע מכאן,געגועיי לך אציירכי אין בכוחי לדבר.ניפגש בפריחה בארץ אהובה,כי נכרי אתה בארץ האפלה.
צליל מיתרך הקרועלקולו מרחוק אתגעגע,נר הלילה בשגעונו זורחוריח האביב כעץ נטוע.
ביתי אינו רחוקגם אתנ נוסע מכאן,את געגועיי לך אציירכי אין בכוחי לדבר.ניפגש בפריחה בארץ אהובה,כי נכרי אתה בארץ האפלה.