Ad Shebata
היו ימים שצחקתי בחוץכשהלב בפנים בכהלא היה לי כוח לרוץנפשי ביקשה מנוחה
היו לילות שקולי רעדואין מי ששמעבין המון אנשים הייתי לבדמחפשת מקלט לנשמה
עד שבאת,והארת את הביתעד שבאתוהדלקת להבהבמילה ובמבטעם חיוך על השפתייםנתת לי להאמין שיש אהבה
היו ימים חמים בטירוףכשהלב בפנים קפארציתי לברוח לרוץלמצוא לכאב תרופההיו לילות שהייתי בוכהשאורו בפנים כבהחייתי בארמונות של זהבשאין בהם אהבה, אהבה.
עד שבאת...