קוצים, זה כל מה שנשאר ביהפרחים שאת נתת לי קמלו בינתייםדרכים, בהן אני הלכתיעכשיו חוזר על עקבותיאחרי שלא מצאתי את שחיפשתילכל אחד יש זכות לחלוםסירות נייר במיםרציתי רק לשוט הכי רחוקאני אדם משום מקוםשמחפש לו רק סיבה לנשוםתראי, בניתי לנו ביתכשהוא נולד אני נתתי את מה שלא היה ליקוצים, שמזכירים בכוחשלא נותנים לשכוחדוקרים אותנו ולא מרפים
Espinhos, são tudo que você me deixouOs flores que você me deu secarãoAs caminhos, em os quais andeiAgora estou os regressandoDepois que não achei o que busqueiTodos tem o direito de sonharBarcos de papel na aguaSó queria vogar para mais longe que pudesseSou ser humano de lugar nenhumQue só busca razão para respirarVeja, nos construí uma casaQuando ele nasceu dei o que não tinhaEspinhos, que se obrigam a lembrarQue não se deixam a esquecerNos picam e não deixam